עקירת כותרת שן בינה כלואה

שיני הבינה הן השיניים הטוחנות האחרונות בקשת השיניים, אשר פורצות לחלל הפה בדרך כלל בגיל 17-25 .
עקב שינויים אבולוציוניים שחלו במהלך השנים קטנה הלסת של האדם המודרני, בעוד מספר השיניים נותר ללא שינוי. לכן, לא תמיד יש בלסת מקום לכל השיניים. השיניים האחרונות לבקוע- שיני הבינה אינן מצליחות לבקוע באופן תקין, ונשארות כלואות בלסת.
לעיתים שיני הבינה בוקעות באופן חלקי ואז הן נקראות שיני בינה חצי כלואות.
שיני הבינה החצי כלואות הן שיני הבינה הגורמות להכי הרבה בעיות. בהיותן מכוסות חלקית על ידי חניכיים, תחתן מצטברות שאריות מזון הגורמות לדלקת, כאבים ונפיחות מקומית.
התופעה של שיני בינה כלואות או חצי כלואות גורמת לכאבים, דלקות חניכיים, נזק לשיניים סמוכות ולעיתים להתפתחות ציסטות.
שיני בינה סימפטומטיות יש לעקור. לעיתים קיים סיכון בעקירה זו.
במאמר זה נדון בעקירת כותרת שן בינה כלואה.

האנטומיה של שיני הבינה

תחת שן הבינה עובר העצב האלבאולרי התחתון המעצבב את השפה, הסנטר ועור הפנים התחתונות. פגיעה בעצב זה תגרום לחוסר תחושה באיזור המעוצבב על ידו, פגיעה שעלולה להיות פרמננטית.
לכן, לפני עקירת שן בינה כלואה צריך לודא את מידת הקירבה של שורשי השן לעצב. כאשר יש חשד לקירבה בין השורשים לעצב יש לבצע צילום סיטי , המראה את היחסים המדוייקים בין שורשי שן הבינה לעצב.
כאשר יש קירבה גדולה או מגע, נשקלת האפשרות של עקירת כותרת שן הבינה-
.coronectomy
בפרוצדורה כירורגית זו מוסרת רק כותרת השן הכלואה,ואילו השורשים נשארים בלסת.

מטרת עקירת הכותרת

המטרה העיקרית בעקירת כותרת היא הפחתת הסיכון לפגיעה עצבית, תוך שמירה על בריאות הפה והפחתת סיבוכים עתידיים.
ההליך נחשב אלטרנטיבה בטוחה לעקירה מלאה במקרים בהם קיים סיכון ממשי לפגיעה עצבית.

מהלך הטיפול

ההליך מתבצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית. כאשר מבוצעות כמה עקירות, ניתן לבצען תחת הרדמה כללית או סדציה.
במהלך הניתוח מופשלות החניכיים והשן הכלואה נחשפת. יש להסיר את העצם שסביב הכותרת כדי לחשוף אותה בשלמותה ולפנות עצם בנתיב הבקיעה של השן. אז חותכים את השן, מפרידים את הכותרת מהשורשים ומוציאים את הכותרת תוך הקפדה לא להזיז או לפגוע בשורשים.
את החניכיים תופרים חזרה למקומן.

יתרונות עקירת הכותרת

1 . הפחתת הסיכון לפגיעה עצבית.
2 . פחות סיבוכים נוירולוגיים .

חסרונות וסיבוכים אפשריים

1 . זמן עבודה רב יותר מאשר בעקירת שן בינה כלואה רגילה.
2 . קושי טכני רב יותר בעבודה, גישה קשה לביצוע הפרוצדורה.
3. זיהום מקומי.
4 . תזוזת שורשים בעתיד שעלולה לדרוש ניתוח נוסף.
5 . כאבים או תגובה דלקתית.

שיעור ההצלחה תלוי במיומנות המנתח ובבחירה מדוייקת של המקרים המתאימים.

שורה תחתונה

עקירת כותרת של שן בינה כלואה היא פתרון יעיל ובטוח למטופלים בעל סיכון מוגבר לפגיעה
עצבית בעקירה מלאה.
ההליך דורש תכנון מדוייק, הדמייה מתקדמת באמצעות סיטי ומעקב ארוך טווח.