מספר גורמים לעקירות שיניים.
בחלק מהמקרים עקירות רגילות,וחלק אחר נוצר צורך בעקירות כירורגיות.
הגורמים לעקירות הם:
עששת,חבלה,טיפול שיניים לקוי ,מחלת חניכיים.
עקירות כירורגיות פתרונות אפשריים
| הבעיה | הפתרון |
| שן ניידת | עקירה רגילה |
| שן הרוסה כותרת שלמה | עקירה רגילה |
| שן הרוסה כותרת הרוסה או עששתית | עקירה כירורגית |
| שן רב שורשית אחוזה חזק בעצם | עקירה כירורגית |
| שן רב שורשית כותרת הרוסה | עקירה כירורגית |
| שורש בלסת | עקירה כירורגית |
| שן בינה בקועה | עקירה רגילה |
| שן בינה כלואה | עקירה כירורגית |
| שן בינה תחתונה כלואה עם קירבה לעצב | קורונקטומי – עקירת הכותרת |
הצורך בעקירות כירורגיות
עששת
זו מחלה זהומית חיידקית שתוקפת את השיניים והורסת אותן. בלשון העם זה נקרא "חורים בשיניים". אחרי סתימות, טיפולי שורש וכתרים, כאשר ההרס גדול, והשן לא ניתנת לשיקום, יש לעקרה.
חבלה
קורית בעיקר בגיליים הצעירים ובשיניים קדמיות. חלק מהשיניים נעקרות מהלסת, חלקן נשברות באופן שלא ניתן לשקמן, ויש לעקרן.
מחלת חניכיים
זו הסיבה העיקרית לעקירת שיניים בגיל המבוגר, בדרך כלל מעל גיל 40 . כתוצאה ממחלת חניכיים המחלחלת לעומק, השן מאבדת אחיזה, הופכת לניידת, ואז יש לעקרה.
עקירה רגילה - עקירה פשוטה
עקירות מורכבות ועקירות כירורגיות
אלה עקירות של שיניים שלא ניתן לשלפן בצורה קלה בעזרת צבת ומניפים.
יש סוגים שונים של עקירות כירורגיות, בהתאם למצבן של השיניים המיועדות לעקירה, מספר השורשים שלהן, מידת אחיזתן בלסת ומיקומן בפה
מספר סוגים של עקירות כירורגיות ועקירות מורכבות
פיצול שיניים
מבוצע בעיקר בשיניים אחוריות רב שורשיות, שלא ניתן לעקרן בשלמותן.
הטכניקה היא פיצול השן, בהתאם למספר השורשים ולמיקומם.
לאחר פיצול השן, כל שורש נעקר באופן עצמוני, פרוצדורה הרבה יותר קלה מאשר עקירת כל השורשים ביחד.
שיחרור השן מהעצם הסובבת
כאשר נותר שורש השקוע בתוך העצם , ואין אפשרות לתפוס אותו בצבת או להניפו בעזרת מניף.
שחרור חלקו העליון של השורש מהעצם הסמוכה והסרת החניכיים שסביבו בעזרת מקדח כירורגי חושף את חלקו העליון של השורש, מאפשר להחדיר מניף או לתופסו בעזרת צבת דנטלית.
הרמת מטלית כירורגית
כאשר נותר שורש השקוע עמוק בעצם אין מנוס מהרמת מטלית כירורגית לצורך עקירתו.
כאן אנו מבצעים חתך מסביב לשורש, מפשילים את החניכיים , חושפים את השורש, לעיתים מפנים עצם סביבו, ואז מניפים אותו החוצה מהלסת.
לאחר ביצוע עקירה כזו יש לתפור את החניכיים חזרה למקומן.
תסמיניים לאחר עקירה כירורגית ותהליך ההחלמהלעיתים אחרי עקירה כירורגית יש ליטול אנטיביוטיקה למשך מספר ימים.עקירה כזו כרוכה בדרך כלל בנפיחות קלה, ששיאה אחרי 48 שעות, ולאט היא מתחילה להספג.
איך למנוע את הצורך בעקירה
הצורך בעקירה הוא עקב עששת, דלקת חניכיים שחדהכ לעומק , טראומה ועקב טיפול שיניים לקוי.
הדרך להמנע מעששת וממחלת חניכיים היא צחצוח שיניים קפדני, ביקורים תכופים אצל שיננית וביקורות תכופות אצל רופא השיניים.
כאשר העקירה נובעת מטיפול לקוי אפשר למנוע על ידי בחירת הרופא המטפל ולאו דוקא הרופא הזול ביותר, שלעיתים איכותו בהתאם למחיריו.
כאשר מדובר בשיני בינה כלואות עליהן יפורט בהמשך, אין דרך למנוע עקירות אלה, שמקורן בהפרעה התפתחותית..
עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות
המצבים בהם נמצאות שיני בינה כלואות
חלק משיני הבינה כלואות לא בוקעות כלל, ונשארות תקועות עמוק בלסת.
חלקן בוקעות ומגיעות לבקיעה מלאה ולפונקציונליות.
חלקן בוקעות בצורה חלקית. לא מגיעות לבקיעה מלאה, בוקעות כשהן בעמדה הוריזונטלית או באלכסון.
הבעייתיות של שיני בינה כלואות - והתסמינים
הבעיתיות של עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות
בכל המקרים הללו נדרשות עקירות כירורגיות המצריכות הרמת מטלית כירורגית, נוצרת נפיחות משמעותית שמגיעה לשיאה אחרי 48 שעות, ויורדת בהדרגה תוך כשבוע.
יש ליטול אנטיביוטיקה אחרי עקירה כזו, ובדרך כלל נדרשת חופשת מחלה של מספר ימים, עקב הנפיחות הניכרת הכרוכה בעקירה כזו.
הסיכון שבעקירת שיני בינה כלואות
לסת עליונה
הרבה פעמים השיניים הכלואות נמצאות בגבול הסינוס או ממש חודרות לתוכו.
שני סיכונים קיימים:
1 . חדירת השן לסינוס תוך כדי העקירה, דבר המחייב פתיחת הסינוס לצורך שליפת השן שחדרה לתוכו.
זה סיבוך נדיר.
2 . הווצרות פיסטולה אורואנטרלית.
כאשר השן נמצאת בגבול הסינוס או חודרת לתוכו, בעת העקירה נוצר פתח בין הסינוס לחלל הפה.
חלל הפה הוא מזוהם.
הסינוס- סטרילי.
בעת שנוצר החיבור הסינוס מזדהם ונוצרת סינוסיטיס- דלקת של הסינוס.
את החיבור יש לסגור בכמה דרכים כירורגיות אפשריות. עד שלא ייסגר החיבור, הסינוס לא יחלים ויסבול מדלקות חוזרות ונשנות.
לסת תחתונה
מתחת לשן הבינה התחתונה עוברים שני עצבים:
העצב האלבאולרי התחתון המעצבב את השפתיים, הסנטר והחניכיים החיצוניות.
העצב הלינגואלי המעצבב את הלשון והחניכיים הפנימיות.
לעיתים יש קירבה גדול הבין שורשי השן לעצבים אלו, אחד או שניהם, ובעת עקירה עלול עצב להפגע.
משמעות הפגיעה היא אזור של חוסר תחושה, בהתאם לעצב שנפגע, ולמידת הפגיעה.
לעיתים מצב חוסר התחושה הוא פרמננטי.
הדרכים להמנע מפגיעה עצבית בעת עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות
העצב האלבאולרי התחתון
עצב זה ניתן להדמייה.
כאשר אנחנו רואים בצילום פנורמי קירבה בין שורשי השן לעצב זה, עלינו להפנות את המתרפא לצילום CT המראה את מידת הקירבה המדוייקת.
כאשר יש חשש לפגיעה בעצב עקב קירבתו לשורשי השן, אנחנו מבצעים עקירה חלקית הנקראת קורונקטומי.
מאחר והבעייה של שן הבינה החצי כלואה היא הדלקת סביב כותרת השן, אנחנו עוקרים את הכותרת בלבד.חותכים את שן הבינה, מפרידים את הכותרת מהשורש, עוקרים את הכותרת ומשאירים את השורש.כך אנחנו מבטיחים שלא יפגע העצב בעת שליפת השורש.
כאשר השן אינה דלקתית, השארת השורש בדרך כלל עוברת ללא בעיות לטווח ארוך. השורש נותר תקוע בלסת, אך לא מפריע ולא גורם לשום בעייה עתידית.
העצב הלינגואלי
עצב זה לא ניתן להדמייה, מיקומו אינו ידוע, לא רואים אותו בשום דרך, ואין לדעת את מיקומו.
עצב זה עלול להפגע בעת עקירה כירורגית של שן בינה כלואה, ואף בעת עקירת שן בינה שאינה כלואה, כאשר מיקומו גבוה.
מעצב זה אין דרך להזהר. אנו יודעים שפגענו בו רק בדיעבד, כאשר הלשון לא מתעוררת מההרדמה.
הדרכים להמנע מפגיעה עצבית בעת עקירה כירורגיות של שן בינה כלואה
כדי לא לפגוע בעצב הלינגואלי בעת עקירת שן בינה, ובעיקר שן בינה כלואה יש מספר עקרונות:
העצב נמצא תמיד בחלקה הפנימי של השן. יש להזהר ולא לגעת עם המקדח הכירורגי באזור זה.
יש לנקות בזהירות את מכתשית השן לאחר העקירה, ניקוי המכתשית כשלעצמו עלול לגרום לפגיעה עצבית בשני העצבים.
ובנוסף, צריך גם מזל, שהעצב לא יהיה בקירבה לשן שנעקרה.
מידת הסיכון של עקירות כירורגיות של שיני בינה כלואות
אחוז הפגיעות בעצבים בעת עקירה כירורגית של שן בינה כלואה הוא פחות מאחוז מהמקרים.
יש ליידע את המתרפא על סיכון זה, להחתים אותו על הסכמתו לבצע את הפרוצדורה, ולקוות לטוב.
כאשר שן בינה כלואה מציקה או גורמת לנזק, אין מנוס מעקירתה.
יש לנקוט אל כל אמצעי הזהירות הנדרשים, וברוב המקרים ההליך עובר בשלום , ללא כל סיבוכים לטווח הרחוק.
איזה הרדמה עושים לצורך עקירות כירורגיות
בדרך כלל העקירות מתבצעות תוך הרדמה מקומית שמספיקה לביצוע הליך זה.
כאשר יש מספר רב של שיניים הדורשות עקירה , או מתכוונים לעקור את כל שיני הבינה ביחד, יש צורך לעיתים בהרדמה כללית או בסדציה- טישטוש.
הנחיות לאחר העקירה
ביום העקירה יש להסתפק בתזונה רכה וקרה, יש להניח קרח על איזור העקירה ביום הניתוח.
מהיום השני לאחר העקירה יש לבצע שטיפות פה
בדרך כלל יש ליטול אנטיביוטיקה לאחר העקירה למנוע זיהום.
מה למדנו
עקירה כירורגית של שן בינה כלואה זה הליך מסובך שדורש ידע וניסיון.
יש לבצע עקירה כזו אצל רופא עם רקע כירורגי וניסיון בסוג זה של טיפול, שידע לבצע את העקירה בצורה קלה ובמינימום סיבוכים.
לא כל רופא שיניים יכול לבצע עקירה כירורגית, ויש לודא שהרופא אליו פונים הוא בעל ידע וניסיון בסוג זה של עקירות..
