הכל התחיל במקרה.
פרופ' ברנמארק, אורטופד שוודי , ערך בשנות הששים של המאה הקודמת ניסויים בקיבוע שברים עם פלטות מתכת מסוג טיטניום. תגליתו היתה שיש אפיניות – משיכה בין הטיטניום לתאי עצם.לכן פלטת טיטניום יכולה לעזור באיחוי שברים כי היא מקבעת את חלקי השבר ותאי העצם מתחברים אליה.
צעד מחשבתי אחד קדימה היה שניתן להשתמש בטיטניום גם לצורך השתלות בלסת. תאי העצם יתחברו לגוף המתכתי העשוי טיטניום, ועל גוף זה ניתן יהיה להרכיב כתר. הרעיון היה של שורש מלאכותי עשוי מטיטניום, שעליו ניתן יהיה לבנות כתר. ברנמארק קרא לתופעה אוסאואינטגרציה – אינטגרציה של עצם לשתל המתכתי.
בשנת 1965 ביצע ברנמארק את השתל הראשון בהיסטוריה המודרנית במתנדבת שוודית, והצעיד את רפואת השיניים לעידן חדש.
מה התחדש בעולם השתלים?
כיום אנחנו יודעים שאין אינטגרציה- חיבור מלא בין עצם למתכת. עדיין יש קיבוע של השתל המתכתי בלסת , קירבה הדוקה של תאי העצם למתכת, ועד היום משתמשים במונח אוסאואינטגרציה
תורתו של ברנמארק התפשטה בעולם המערבי, והחל מסוף שנות השמונים של המאה הקודמת הפכו בהדרגה השתלים הדנטליים לאחת משיטות הטיפול הנפוצות, שכיחות ופופולריות ביותר בעולם.
שתי הנחות מקצועיות עמדו בבסיס תגליתו של ברנמארק:
1 . לוקח לשתל חצי שנה להתקבע בעצם. כל אותה תקופה השתל צריך להיות קבור תחת גובה החניכיים כדי שלא יופעלו עליו כוחות לפני שהגיע לקיבוע מלא.
2 . השתל מקובע לעצם בצורה שונה מאשר שן טבעית. לשן הטבעית חיבור גמיש עם העצם בעזרת רקמה רכה העוטפת את השורש, הליגמנט הפריודונטלי. מאחר ולשן יש מוביליות טבעית קלה מסויימת, והחיבור שלה לעצם הוא גמיש ולא צפיד, היא יכולה לעמוד בכוחות מבוקרים.
זה הבסיס לטיפול אורטודונטי- הפעלת כוחות מבוקרים על השן והזזתה במרחב ממקום למקום.
השתל מחובר לעצם הלסת בחיבור צפיד. הפעלת כוחות יתר על השתל פרושם שבירת החיבור שבין השתל לבין העצם, מוביליות של השתל וכישלונו.
מכאן, לפי תורתו של ברנמארק יש להפעיל על השתל כוחות מינימליים, להמנע מכוחות חריגים, במיוחד מכוחות צדדיים , על מנת לשמור עליו מכשלון. המשך הרעיון היה של ריבוי שתלים.
כאשר אנחנו משקמים לסת שלמה, להרבות בשתלים על מנת שעל כל שתל יופעל כוח מינימלי.
חלק מהרעיונות האלה נכונים גם היום.
חשוב בשיקום על גבי שתלים להקפיד על איזון סיגרי מדוייק, ולהמנע מהפעלת כוחות צדדיים על השתלים, כוחות שהשתלים לא עמידים בהם.
שיקום של לסת שלמה
כאשר עלינו לשקם לסת שלמה על ידי שתלים עקרונותיו של ברנמארק מובילים לשתי מסקנות:
1 . יש לרצף את הלסת בשתלים, דבר שהוא לעיתים קרובות בעייתי עקב מציאות הסינוס בלסת עליונה והעצב האלבאולרי התחתון בלסת תחתונה. זה מחייב לעיתים קרובת ניתוחי עזר כגון הרמת סינוס והמשמעות: ניתוח נוסף, המתנה נוספת.
2 . המסקנה השניה היא שלאחר ביצוע ההשתלות עלינו לחכות עד השיקום במשך חצי שנה, ובינתיים יש להשתמש בתותבות נשלפות, מאד לא נוח, אסתטי, ולעיתים בלתי אפשרי.
שינוי כיוון
חשיבה שונה לחלוטין הפגין רופא מפורטוגל בשם ד"ר פאולו מאלו.
חישובי כוחות שעשה ד"ר מאלו הראו שניתן לשקם לסת שלמה על ארבעה שתלים בלבד, אבל מדובר בשתלים מיוחדים. ד"ר מאלו התווה כמה עקרונות לטיפול:
1 . 2 שתלים קדמיים במרכז הלסת. זה אזור בו בדרך כלל אין ו בעיית חוסר עצם, ולכן ניתן להתקין שם שתלים ארוכים וחזקים.
2. 2 שתלים צדדיים, אלכסוניים , בחלקה האחורי של הלסת.
3 . השתלים האחוריים, בהיותם אלכסוניים, מנצלים כמות גדולה של עצם המצוייה בחלקה האחורי של הלסת. לפיכך גם הם ארוכים וחזקים.
4 . בנוסף, השתלים האחוריים עוברים בקידמת הסינוס, וחוסכים את הצורך בהרמת סינוס.
5 . את ארבעת השתלים מחברים ביום הניתוח בגשר זמני, והמתרפא יוצא מהמרפאה עם הגשר הזמני המתפקד תקופה של חצי שנה, עד החלפתו בגשר קבוע.
ד"ר פאולו מאלו קרא לשיטת הטיפול שלו אול און 4 כלומר שיקום של לסת שלמה על 4 שתלים.
שיטת אול און 4 היתה מהפכנית כי היא סתרה הרבה פרמטרים שהיו מקובלים קודם לכן:
1 . שיקום של לסת שלמה על 4 שתלים בלבד, במקום 10 שהיו מקובלים קודם.
2 . העמסה מיידית של השתלים ביום הניתוח.
יתרונות שיטת אול און 4 לעומת המקובל לפניה
1 . שיטת אול און 4 לא התייחסה למצב הסינוס – היא עקפה אותו.
2 . המתרפא יוצא מהניתוח עם שיקום קבוע בפיו, לא תותבת אלא גשר מוברג.
3 . משך הטיפול הוא יום אחד, לא עוד ניתוחים, המתנות, פגישות וביקורים במרפאה. יום אחד בלבד.
4 . השיטה מחייבת ביצועה בהרדמה כללית, המתרפא עובר את הטיפול בלי להרגיש דבר.
לא בכדי נקראה השיטה גם השתלת שיניים ביום אחד.
בהמשך נוצרו וריאציות לשיטת אול און 4 . במקרים שניתן היה בוצעו 5 או 6 שתלים, ואז נקראה אול און 5 או און און 6 .
אבל העקרונות הם אותם עקרונות.
שיטת און און 4 של ד"ר פאולו מאלו הפכה ללהיט עולמי. במשך 25 שנות קיומה בוצעו בשיטה זו אלפי ניתוחים מוצלחים.
ד"ר מאלו מחזיק במרפאה בליסבון המשתרעת על 14 קומות, מן הסתם מרפאת השיניים הגדולה בעולם. במרפאה זו מתקיימים קורסים המועברים ע"י ד"ר מאלו לרופאים מכל העולם, הבאים ללמוד את השיטה.
מניסיון אישי, מי שרוצה לטפל בשיטה זו, חייב לעבור קורס אצל ממציא השיטה ובהדרכתו.
לסיכום:
התחלנו משתל אחד, המחייב המתנה של חצי שנה עד לקבלת השיקום.
כיום אנו יכולים לשקם לסת שלמה או פה שלם ביום אחד. ללא המתנה יוצא המתרפא מהמרפאה עם גשר בפיו ביום הניתוח.
הטיפול מתבצע בהרדמה כללית, פתרון מעולה עבור מתרפא העובר טיפול גדול וארוך.
עדיין נשמר העיקרון של המתנה של חצי שנה לקליטת השתלים ורק אחרי חצי שנה מוחלף הגשר הזמני בגשר קבוע.
