השתלת שיניים – עידכונים

שתלים דנטליים הם שורשי שיניים מלאכותיים הממוקמים בניתוח לתוך עצם הלסת כדי לתמוך בכתרים, שנועדו להחליף שיניים חסרות. השתלים הדנטליים עשויים מטיטניום, חומר בעל תאימות ביולוגית המשתלב היטב בין רקמות הפה.
השתלים הדנטליים מספקים בסיס חזק לכתרים עליהם הם ממוקמים. השתלים מאפשרים שיקום השיניים החסרות שנראה בדיוק כמו שיניים טבעיות ומהוים פתרון קבוע לשיניים חסרות.
תהליך השתלת השיניים כרוך במספר שלבי עבודה: בדיקה וקביעת תכנית טיפול, החלק הכירורגי- החדרת השתלים והחלק השיקומי- בניית הכתרים על השתלים.
במאמר זה נדון בהשתלת שיניים – עידכונים.

מהי השתלת שיניים

שתלים דנטליים הם בחירה פופולרית עבור אנשים המעוניינים להחזיר את החיוך ולשפר את בריאות הפה שלהם .שתלים הם פתרון ארוך טווח לחסר שיניים שיכול להחזיק שנים רבות אם הוא מקבל את התחזוקה הנכונה.
השתלים מסייעים במניעת איבוד עצם הלסת ובשמירה על מבנה הפנים.
ניתן להשתמש בשתלים דנטליים כדי להחליף שן בודדת, מספר שיניים , לסת שלמה או פה שלם.
השתלים הם פתרון שיקומי אמין ועמיד לטווח ארוך עבור מי שזקוק להחלפת שיניים חסרות.

תהליך השתלת שיניים

התחלת הטיפול היא בדיקה מעמיקה של חלל הפה תוך היעזרות בצילומי רנטגן.
לאחר הכנת תכנית טיפול נשלח המתרפא לביצוע צילום סיטי ממוקד לאיזורים בהם מתוכננים השתלים. מטרת הסיטי היא לבדוק את מימדי העצם במקום המיועד להשתלה.

השלב הבא הוא ניתוח ההשתלה. לאחר הרמת מטלית כירורגית מבוצע קידוח מדוייק בעצם ולתוכו מוחדר השתל. המטלית הכירורגית נתפרת בחזרה למקומה
התמזגות השתל עם עצם הלסת הוא הליך הנקרא אוסאואינטגרציה- האינטגרציה בין השתל לעצם. הליך זה אורך כחצי שנה.
6 חודשים לאחר ההשתלה , פרק הזמן הנדרש להתקבעות השתל בעצם מבוצעת חשיפה של השתל הקבור תחת החניכיים , ועליו מוברגת כיפת ריפוי.
לאחר ריפוי מקום החשיפה נלקחות מידות למבנה על השתל ועליו כתר, שהוא השן המושלמת.

היתרונות של השתלת שיניים

שתלים דנטליים שינו את רפואת השיניים והקפיצו אותה לעידן חדש. מזה שנים רבות השתלת שיניים היא ברירת המחדל להשלמת שיניים חסרות למתרפאים המבקשים להחזיר את החיוך ולשפר את בריאות הפה שלהם.
לשתלים הדנטליים המושתלים בצורה נכונה ומשוקמים כראוי אורך חיים ארוך , אם מקבלים תחזוקה נכונה. מאחר והשתלים מעוגנים בצורה חזקה לעצם הלסת הם מרגישים ומתפקדים כמו שיניים טבעיות. השתלים מחזירים בצורה מלאה את כושר הלעיסה , ומאפשרים למטופלים לאכול, לדבר ולחייך כפי היו רגילים בעבר עם השיניים הטבעיות התקינות שלהם. יש כאן שיפור ניכר באיכות החיים של אנשים מחוסרי שיניים.

תחזוקת השתלים

שתלים רגישים למחלות חניכיים. מחלת החניכיים סביב שתלים היא פריאימפלנטיטיס- מחלה הגורמת לספיגת עצם סביב שתלים, עד למצב בו הם מאבדים אחיזה ונושרים.
כדי למנוע את המחלה יש צורך להקפיד ולהגיע לטיפול של שיננית כל 3 חודשים, לצחצח שיניים בצורה יסודית ולהגיע לביקורת של הרופא המטפל לעיתים קרובות.
מעקב רפואי מתמיד והיגיינה אוראלית טובה יקנו למתרפאים חיוך יפה ובריאות פה מיטבית לאורך שנים .

גורמים לכשלון שתלים

קיימים גורמים שפוגעים בסיכויי קליטת השתלים כמו סוכרת ומצבים רפואיים סיסטמיים.
הגורם המשמעותי ביותר לכישלון שתלים הוא עישון.

עישון מפחית את סיכויי הצלחת שתלים בעד 30% , וחובה על הרופא המטפל להדגיש נקודה זו בפני המטופל המעשן.

סיבוכים לאחר השתלת שיניים

כמו בכל הליך רפואי גם בהשתלות שיניים קיים סיכון של סיבוכים. חשוב להבין את הסיכונים האפשריים ולדעת כיצד להתמודד איתם כדי להבטיח את הצלחת הטיפול ובריאות הפה לטווח ארוך.

דלקת סביב שתלים

דלקת סביב שתלים, פריאימפלנטיטיס דומה לדלקת חניכיים סביב שיניים אך אגרסיבית יותר.
הכל מתחיל כדלקת קלה בחניכיים סביב השתלים שלא מטופלת. בהמשך הדלקת מחלחלת לעומק, לעצם הסובבת את השתלים וגורמת לספיגת עצם. התהליך הוא פרוגרסיבי ובסופו של דבר גורם לאובדן אחיזה של השתל, ניידות שלו ועד נשירתו או צורך לעקירתו.
כל הסנריו הזה יכול להימנע אם מקפידים על היגיינה אוראלית טובה ועל ביקורים תכופים אצל שיננית. זיהוי הדלקת בשלבים מוקדמים שלה וטיפול מוקדם יכולים למנוע את ההחמרה בהמשך.

כישלון האוסאואינטגרציה

אוסאואינטגרציה זו התמזגות השתל עם עצם הלסת. אוסאואינטגרציה תקינה היא הבסיס ליציבות השתל. כאשר השתל לא מתחבר כראוי לעצם הוא עלול להיות רופף או לא יציב.
הגורמים לכך יכולים להיות איכות עצם ירודה- עצם דלילה, עישון, מחלת סוכרת או טכניקה כירורגית לקוייה.
אחד מאבני היסוד בהשתלות שיניים היא קבלת יציבות מיידית של השתל בעת ביצוע ההשתלה.
חוסר יציבות מיידית בעת ההשתלה תגרום בדרך כלל לפגיעה באוסאואינטגרציה ולכשלון השתל בהמשך. תפקידו של הרופא המשתיל להקפיד ולודא שהשתל יציב בעת השתלה, שכן אי הקפדה על פרמטר חיוני זה יסתיים בכישלון ההשתלה.

זיהום

הפה הוא סביבה מזוהמת. בפה חיידקים רבים עימם אנו חיים בדו קיום מלא. למרות אמצעי חיטוי קפדניים הן של השתלים והן של המיכשור הרפואי, איזור הניתוח עלול להזדהם. מופיע כאב, נפיחות, והפרשת מוגלה מאיזור הניתוח. בשלב ראשון יש לטפל באנטיביוטיקה להסרת שלב הזיהום החריף, ובהמשך נדרש מעקב לודא שלא היהת פגיעה בעצם וברקמות העמוקות התומכות בשתל. בחלק מהמקרים יהיה צורך להוציא את השתל, לחכות לריפוי המקום, ואז לבצע השתלה חוזרת.

פגיעה עיצבית

לאורך הלסת התחתונה עובר העצב האלבאולרי התחתון המעצבב תחושתית את הסנטר, השפה התחתונה ואיזור עור הפנים סביב הלסת התחתונה. בעת החדרת שתלים בלסת התחתונה עלול להיפגע העצב ולגרום לתחושת נימול ועד אובדן תחושה מלא בשפה התחתונה או הסנטר.
בדרך כלל התחושה חוזרת תוך מספר חודשים, אך לעיתים הפגיעה עלולה להיות קבועה.
כדי למנוע את הפגיעה העיצבית יש לבצע צילום סיטי לפני ביצוע ההשתלה, לתכנן היטב את המקום ההשתלה ואת מימדי השתלים שיתאימו לממצאי הסיטי.
לאחר מכן יש לבצע את הניתוח בצורה מדוייקת ולא לחרוג מהתכנון המקורי.

פגיעה בסינוס

סינוס הוא חלל אויר הנמצא בחלקה האחורי של הלסת העליונה ומהווה חלק ממערכת האף והנשימה. גובה השתל שניתן לבצע בלסת העליונה האחורית הוא משיא הרכס ועד רצפת הסינוס.
יש מקרים בהם שתל חודר לסינוס ומקרים נדירים עוד יותר בהם השתל נדחף אל תוך הסינוס.
מקרי חדירה לסינוס בדרך כלל לא מפריעים בהיות שתל סטרילי והליך ההשתלה סטרילי.
לעומת זאת חדירה מלאה של השתל לסינוס תגרום לדלקת הסינוס- סינוסיטיס ותדרוש הוצאת השתל בניתוח פתוח בהרדמה כללית.

הדרך להימנע מהסיבוכים

גורם המפתח בתהליך ההשתלה הוא הרופא המשתיל. הרופא צריך להיות בעל ידע, ניסיון ורקע כירורגי מעמיק. את ההשתלה המוצלחת צריך לבצע רופא המתמחה בהשתלות שיניים ושזה רוב עיסוקו- אימפלנטולוג. רופא זה ידע להקפיד על תכנון טוב, ביצוע מדוייק תוך שמירה על סטריליות התהליך בצורה המירבית.
בנוסף, כאשר יש סיבוך, חשוב לזהותו ולטפל בו בשלביו הראשוניים ולמנוע החמרה , ולהבטיח את הצלחת ההשתלה לטווח ארוך.

זירוז הריפוי

בהתאם לתיאוריות השתלות השיניים שפותחו ונחקרו על ידי אבי השתלות השיניים המודרניות, פרופ' ברנמארק לפני כ- 50 שנה, יש להמתין לאחר החדרת השתלים 6 חודשים בהם לא מופעלים שום כוחות על השתל, כדי לאפשר את הליך האוסאואינטגרציה. רק לאחר חצי שנה מההשתלה, כאשר השתל התקבע היטב בעצם, ניתן להרכיב עליו כתר.
אולם, מה שהיה נכון אז , לא מתאים היום.
היום הדרישה היא לטיפול מהיר עם המתנה מינימלית או ללא המתנה בכלל.
כך התפתחו השיטות לקיצור משך ההמתנה לקליטת השתלים על ידי הליך זירוז הריפוי.
קיימות שתי שיטות לזירוז הריפוי, שיטת PRF ושיטת הגלים האלקטרומגנטיים.
בעזרת שימוש בשיטות אלו ניתן לקחת מידה לכתרים חודשיים בלבד לאחר ביצוע ההשתלה.

שתלים קצרים

אורכם המינימלי של שתלים רגילים הוא 10 מ"מ.
לעיתים קרובות , בעיקר בחלקים האחוריים של הלסתות אין מספיק גובה עצם לאורך כזה של שתלים. מדובר במקרים בהם הסינוס נמוך בלסת העליונה או העצב שטחי בלסת התחתונה.
במקרים אלו יתכן וניתן יהיה להשתמש בשתלים קצרים, דבר החוסך ניתוח הרמת סינוס או הגבהת הלסת התחתונה, ניתוחים קשים, יקרים , מעכבים את הליך הטיפול ועתירי כישלונות, בעיקר הגבהת לסת תחתונה.
שתלים קצרים הם שתלים שאורכם 5-6 מ"מ, מחצית מזה של שתלים רגילים. אלו שתלים שמראש תוכננו ונבנו כקצרים , ולהם מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר.
כאשר גובה העצם לא מאפשר השתלת שתלים רגילים, יתכן שיהיה מספיק גובה עצם לשתלים קצרים, ובכך חסכנו למתרפא ניתוח נוסף, זמן רב ועלות יקרה.

השתלת שיניים ביום אחד

השתלת שיניים ביום אחד זו הדרך המודרנית והיעילה ביותר לשיקום לסת מחוסרת שיניים.
שיטת הטיפול נקראת אול און 4 .
ביום אחד, בהרדמה כללית נעקרות השיניים הקיימות, אם קיימות, מוחדרים 4-6 שתלים בלסת ובו ביום משוקם הפה בעזרת גשרים זמניים, יפים, אסתטיים ותפקודיים.
לאחר 6 חודשים מוחלפים הגשרים הזמניים בגשרים קבועים.
השתלת שיניים ביום אחד מייתרת את הצורך בביקורים רבים במרפאה, בהמתנות בין שלב לשלב, במספר ניתוחים, בהשתלת עצם או הרמת סינוס.
הטפול מתבצע בהרדמה כללית, ללא סבל או אי נוחות למתרפא.
יום טיפול אחד , והפה משוקם.