השתלת שיניים ביום אחד – ד"ר דורון אבניאלי

השתלת שיניים ביום האחד – שתל המושתל לעצם הלסת צריך להקלט עד היותו יציב, ועד אז אסור להפעיל עליו על כוחות.

איך נקלט השתל בעצם?

קידוח ההשתלה יוצר פצע בעצם, לתוכו מוכנס השתל.

עם חדירת השתל לעצם, יש ניסיון של הגוף לרפא את הפצע שנוצר. הריפוי נעשה על ידי צמיחת תאי עצם לכיוון הפצע, ובמקרה שלנו לכיוון השתל הנמצא בתוך הפצע . תאי העצם נאחזים בשתל, וכאשר האחיזה היא בהקף מספיק , והעצם הצעירה שנוצרה זה עתה מספיק חזקה ומסויידת, השתל אחוז בחוזקה , וניתן לבנות עליו כתר.

מספר תנאים דרושים לצורך יצירת הקשר בין העצם:

1 . הגנה על תאי העצם באזור יצירת הקדח שלא יפגעו או ימותו. זה נעשה על ידי קידוח השתלה

תחת קרור מים, המונע התחממות של תאי העצם ותמותה שלהם.

2 . אימוביליזציה של השתל, כדי שתאי העצם יוכלו להגיע אליו ולהאחז בו.

חלוץ ההשתלות, ברנמרק , קבע כי תהליך האחיזה של השתל בעצם, אוסאואינטגרציה בעגה המקצועית, לוקח חצי שנה, במהלכה אסור להפעיל שום כוחות על השתל.

ברנמרק היה אורטופד. את הידע הראשוני שלו לגבי שתלים שאב מתחום האורטופדיה, שדומה מבחינה פיזיולוגית לרפואת שיניים. בשני המקרים אנו עוסקים בעצמות, משתילים אלמנטים מיוחדים לתוך העצמות, ומחכים לריפוי.

כאשר יש שבר של היד, מגבסים את היד.

מה מטרת הגבס?

אימוביליזציה.

ומדוע?

תהליך הריפוי של השבר, שהוא פצע בעצם, מתרחש על ידי צמיחת תאי עצם משני קצוות השבר, עד שהם נאחזים זה בזה, ונוצרת עצם חדשה המחברת את הקצוות השבורים.

נחשוב לרגע שלא היה גבס, והקצוות השבורים היו לא מקובעים וניידים. התוצאה היתה שתאי העצם הצומחים אף פעם לא יגיעו לקצה השני השבור , כי הוא "מטייל" כל הזמן, ואין אפשרות להאחז בו.

אותו מנגנון פועל על שתלים. אם השתל יהיה מובילי, תאי העצם החדשים שנוצרים לא יוכלו להאחז בו, והוא לא יגיע ליציבות אף פעם.

לפיכך קבע ברנמרק שבמשך חצי שנה אסור להפעיל כוחות על השתל, כדי למנוע מוביליזציה שלו, ולאפשר את תהליך האוסאואינטגרציה.

קביעותיו וניסיונותיו של ברנמרק החלו לפני כ- 40 שנה.

העולם המודרני חסר סבלנות, ואינו מוכן להתפשר עם הטבע.

וכך, החלו רופאי השיניים , בלחץ המתרפאים, לקצר את תקופת אי ההעמסה על השתלים.

בהתחלה קבעו כי גם 5 חודשים יספיקו.

בלסת תחתונה , שהיא צפידה יותר מהעליונה, קבעו כי ניתן להסתפק ב- 4 חודשים, ויש המסתפקים גם ב- 3 חודשים.

השיא מבחינה זו הוא העמסה מיידית.

הכוונה היא שביום ההשתלה מבצעים על השתל כתר זמני, והמתרפא יוצא מהמרפאה אחרי ההשתלה עם כתר (אומנם זמני) בפה.

מספר הסתיגויות להעמסה מיידית:

1 . העצם לתוכה מושתל השתל צריכה להיות חזקה וצפופה.

2 . השתל צריך להיות ארוך ויציב.

3 . הכתר הזמני נעשה מראש כשאינו במגע, לא במצב מנוחה ולא במצב של תנועה קדמית או

צדדית של הפה.

4 . המתרפא מתחייב לא לאכול ולא להפעיל שום כוחות על אזור השתל.

5 . החשוב ביותר- צריכה להיות הצדקה להעמסה מיידית, כלומר צורך אסתטי. העמסה מיידית

תבוצע רק בשן קדמית או שן באזור הקדמי, שיש לה חשיבות אסתטית, ויחסית מופעלים

במקום זה כוחות לא חזקים. לא תבוצע העמסה מיידית באזור השיניים הטוחנות, אזורים

בהם מופעלים כוחות לעיסה חזקים, ואין להם שום חשיבות אסתטית.

העקרון של העמסה מיידית מיושם בטיפול שנקרא השתלת שיניים ביום אחד.

מדובר כאן בהשתלת השתלים לאורך כל הלסת או השתלה בשיטת אול און פור. (ראה מאמר בנושא).

במקרים אלו אנו משקמים לסת שלמה, וביום ההשתלה מתקינים על השתלים גשר זמני לאורך כל הלסת. הגשר הזמני מתפקד לאורך 6 חודשים, ולאחר מכן מוחלף בגשר קבוע.

מספר עקרונות לשיקום לסת ביום אחד:

1 . השתלים צריכים להיות ארוכים וחזקים.

2 . עצם הלסת צריכה להיות בעלת צפידות סבירה.

3 . השתלים מקובעים מייד לאתר ההשתלה, כך שהם פועלים היחידה אחת כנגד הכוחות הפועלים

עליהם.

4 . המתרפא מתחייב במשך 3 חודשים לאכול רק אוכל רק.

כיום שיטה זו של השתלת שיניים ביום אחד, היא שיטה נפוצה ביותר.

אם מקפידים על העקרונות העומדים בבסיס השיטה, אחוז ההצלחות לא נופל באופן משמעותי משיטות השתלה אחדות.

זה דורש מעקב צמוד במשך תקופת הריפוי של ההשתלה, ומשמעת עצמית של המתרפאים, לא להפר את מאזן הכוחות.

למי שעומד בתנאים, מובטחת שיטת השתלה שתעניק לו שיניים קבועות בפה מייד עם סיום ההשתלה, ללא תותבת ואף לא יום אחד עם פה נטול שיניים.