השתלת שיניים היא טיפול דנטלי המשלב חלק כירורגי וחלק שיקומי , המספק פתרון קבוע, איכותי ואסתטי למצבים של אובדן שיניים.
היתרון של השתלות שיניים לעומת שיקומי פה שהיו נהוגים בעבר, הוא הימנעות מפגיעה בשיניים בריאות סמוכות . בעזרת השתלים הדנטליים אנו משלימים אך ורק את מה שחסר, מבלי לגרום נזק לשיניים או לאיברים אחרים.
במאמר זה נדון בהשתלות שיניים- התהליך המלא. שלבי הטיפול ממצב של חסר שיניים ועד שיקום פה מלא, אסתטי ואיכותי.
שלבי הטיפול של השתלות שיניים – התהליך המלא
השתלת שיניים זה ניתוח במהלכו מוחדר שתל דנטלי, בדרך כלל בצורת בורג מטיטניום לתוך עצם הלסת. השתל נועד להוות שורש מלאכותי עליו יבנה בהמשך כתר, שהוא התחליף לשן שאבדה.
השתל מתאחה עם עצם הלסת בתהליך הנקרא אוסאואינטגרציה.
לאחר ההשתלה תאי עצם נצמדים לשתל ויוצרים איתו קשרים חזקים המעגנים את השתל ללסת.
משך התהליך הזה 2-6 חודשים, שבסיומם השתל חזק ויציב, וניתן להפעיל עליו כוחות.
על השתל מרכיבים מבנה יעודי , ועליו בונים כתר המחליף את השן שאבדה.

ההכנה הראשונית להשתלות שיניים – התהליך המלא
לפני ביצוע השתלה נדרשת בדיקה מדוקדקת של הפה כולל צילומים וסריקת סיטי.
בבדיקה הקלינית מעריכים את איזור החסר, מספר השיניים החסרות, מספר השתלים שיבוצעו, היחסים הבין לסתיים והכוחות העתידים להיות מופעלים על השתלים.
כחלק מבדיקת הפה נבדקות החניכיים, ההיגיינה האוראלית ויציבות השיניים הקיימות.
בעזרת הסיטי אנו מודדים את כמות העצם המצוייה באיזור בו נדרשת השתלה- גובה העצם, רוחבה ואיכותה.
כאשר יש דלקת חניכיים או זיהום אחר בפה יש לטפל בו לפני ביצוע ההשתלה.
למי מתאימה השתלת שיניים
השתלת שיניים מתאימה לרוב האנשים המתמודדים עם חוסר שיניים, החל בחוסר שן בודדת ועד פה מחוסר שיניים. הטיפול מיועד למטופלים המעוניינים בפתרון קבוע ויציב , שאינו דורש פגיעה בשיניים סמוכות, בניגוד לגשרים המסורתיים.
נבדק מצבו הסיסטמי של המתרפא , האם קיימות מחלות רקע המשפיעות על תוצאות ההשתלה.
מתרפאים מעשנים מתבקשים להפסיק לעשן, שכן עישון מפחית את סיכויי הצלחת שתלים בעד 30%.
ביצוע השתלת שיניים בפועל
השתלת שיניים זה ניתוח המתבצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית.
כאשר מדובר בשיקום פה שלם כגון בהשתלת שיניים ביום אחד בשיטת אול און 4 יש צורך לבצע את ההליך תחת הרדמה כללית או סדציה.
כאשר מבצעים שתלים במספר איזורים של הפה בו זמנית, בדרך כלל נדרשת גם כן סדציה לצורך ביצוע הטיפול.
לאחר האילחוש מבוצע חתך בחניכיים, עצם הלסת נחשפת, מבוצע קדח מדוייק בעצם לתוכו מוחדר השתל.
לאחר תקופת האוסאואינטגרציה הנמשכת בין חודשיים- בשתלים עם ריפוי מהיר לששה חודשים , ניתן להפעיל כוחות על השתל. על השתל מורכב מבנה יעודי וכתר שמותאם לצורה ולצבע של השיניים הסמוכות, ומותאם גם ללסת הנגדית.
מגבלות להשתלות שיניים
לסת תחתונה
לאורך הלסת התחתונה עובר בתעלה הנמצאת בעצם העצב האלבאולרי התחתון המעצבב תחושתית את השפה, הסנטר והחניכיים בצידן החיצוני.
חשוב ביותר בעת תכנון ההשתלות בלסת התחתונה ובעת הביצוע לזהות את מיקומו של העצב, להתאים את אורך השתלים לגובה העצם מעל העצב תוך לקיחת מרווח ביטחון.
ככלל- אסור בתכלית האיסור לפגוע בעצב בעת השתלה. פגיעה בעצב תגרום לחוסר תחושה באיזור המעוצבב על ידו
כאשר גובה העצם מעל העצב קטן, ניתן לבצע ניתוח להגבהת רכס העצם. זה ניתוח קשה עם אחוזי כישלון גבוהים.
לסת עליונה
בחלקה האחורי של הלסת העליונה נמצא הסינוס. זה חלל אויר המהוה חלק ממערכת האף והנשימה. גבולו התחתון של הסינוס הוא המיקום הגבוה ביותר אליו ניתן להגיע עם שתל.
כאשר גובה העצם תחת הסינוס קטן, ניתן לבצע ניתוח הנקרא הרמת סינוס. בניתוח זה מגביהים את רצפת הסינוס ומייצרים גובה עצם נוסף לצורך ביצוע ההשתלה.
השימוש בשתלים קצרים
כאלטרנטיבה טובה להגבהת הלסת או להרמת הסינוס ניתן להשתמש בשתלים קצרים.
אורכם של שתלים רגילים הוא מ-10 מ"מ ומעלה.
שתלים קצרים אורכם 5-6 מ"מ, והם צורכים מחצית מכמות העצם הנדרשת לשתלים רגילים.
שתלים קצרים הם שתלים שמראש תוכננו ונבנו כקצרים, ולהם מנגנוני קומפנסציה לאורכם הקצר.
אלה שתלים יקרים, שיטת השתלתם שונה מזו של שתלים רגילים, נדרש קורס יעודי לביצועם, וכן רכישת ערכת השתלה יחודית.
לפיכך רופאים מעטים מבצעים השתלת שתלים קצרים, וחבל.
סיכויי ההצלחה של שתלים
שתלים דנטלים נחשבים לטיפול עם שיעורי הצלחה גבוהים של 95% ומעלה.
לאחר השתלה מוצלחת נדרש שיקום נאות עם הקפדה על איזון כוחות במנוחה ובתנועות.
חשוב להגיע לביקורות תקופתיות אצל הרופא המטפל, וחובה להגיע אחת ל-3 חודשים לטיפול של שיננית.
גורם משמעותי ביותר בסיכויי ההשתלה להצליח ולהישמר לאורך שנים הוא הרופא המטפל.
יש לבצע את הטיפול אצל רופא שעיקר עיסוקו בהשתלות שיניים- אימפלנטולוג. זה רופא בעל ניסיון וידע בתחום, מעודכן בחידושים ושולט במיגוון שיטות השתלה, שידע להעניק למתרפא את הטיפול האופטימלי במצבו.