הריון אינו זמן רצוי לטיפולי שיניים. בהריון יש הגברה של דלקות חניכיים, יש מגבלה לגבי תרופות שניתן ליטול, רצוי להימנע מביצוע צילומי רנטגן בהריון.
מעבר לזה בהריון יש לעיתים הקאות, תחושת כבדות.
אם ההריון מתוכנן, רצוי לפתור את הבעיות הדנטליות לפניו.
אבל לא תמיד הבעיות נפתרות.
בנוסף- יש לקחת בחשבון שהריון, בפרט הראשון ,משנה את אורח החיים. לאחר הלידה יש בבית תינוק שהטיפול בו גוזל משאבי זמן וכח רבים. לכן גם אחרי הלידה קשה להגיע לטיפול שיניים.
לכן, יש מקום לשקול לבצע בכל זאת את הטיפולים שלא בוצעו לפני ההריון בזמן ההריון .
במאמר זה נדון בהשתלות שיניים בהריון.
במה כרוכה השתלת שיניים
השתלת שיניים זו פעולה כירורגית בה מפשילים מטלית חניכיים, חושפים את עצם הלסת המצויה תחת החניכיים, קודחים בעצם קדח מדוייק ולתוכו מחדירים את השתל.
כיום, בעזרת טכנולוגיות חדישות, PRF ושיטת הגלים האלקטרומגנטיים אנחנו יכולים לקצר את משך ההמתנה לקליטת השתלים מחצי שנה לחודשיים, ולהמנע מהניתוח השני של חשיפת השתלים. חודשיים לאחר השתלה ניתן לקחת מידות לכתרים, שזו פעולה פשוטה ולא פולשנית.
לפיכך הפרוצדורה "הבעייתית" היא הניתוח עצמו.
אין מניעה לבצע ניתוח בהרדמה מקומית בהריון.
אין סיבה להימנע מהרדמה מקומית בהריון.
לאחר ההשתלה יש ליטול אנטיביוטיקה וכדורים נגד כאבים. יש סוגי אנטיביוטיקה וכדורים נגד כאבים שאינם פוגעים בהריון.
הבעייה בהשתלות שיניים בהריון היא שלפני ביצוע ההשתלה יש לבצע צילום CT הכרוך בהרבה קרינה.
לא רצוי לבצע CT בהריון. אם יש CT של איזור ההשתלה שבוצע לפני ההריון ניתן להשתמש בו.
אחרי השתלה מקובל לבצע צילום פנורמי לראות את מנח השתל. בהריון ניתן להסתפק בצילום מקומי קטן שכמות הקרינה שלו קטנה.
ניתוחי עזר להשתלות שיניים
לעיתים יחד עם השתלות השיניים יש לבצע גם עקירות שיניים והשתלות עצם.
מקובל היום לבצע את כל הפרוצדורה הכירורגית בבת אחת: עקירה, השתלת עצם, השתלת שתל דנטלי. את כל אלה ניתן לבצע בהריון.
לעיתים יש דלקת באיזור העקירה, ואז מבצעים עקירה והשתלת עצם לשימור המכתשית, והשתלה בשלב מאוחר יותר.
במקרה זה, לאחר העקירה והשתלת העצם, לפני השתלת השתל הדנטלי יש לבצע CT של האיזור המיועד להשתלה. CT לא רצוי לבצע בהריון, ויש לדחות את שלב השתלת השתל הדנטלי לאחר ההריון.
הרמת סינוס בהריון
בלסת עליונה בחלקה האחורי נמצא הסינוס שהוא חלל אויר המהוה חלק ממערכת האף והנשימה.
גובה העצם המאפשר ביצוע שתלים דנטליים בחלקה האחורי של הלסת העליונה הוא משיא הרכס ועד רצפת הסינוס. מרווח זה הוא לעיתים קטן ולא מאפשר ביצוע שתל, שאורכו המינימלי הוא 10 מ"מ.
במקרה של גובה עצם קטן תחת הסינוס אחת האפשרויות היא שימוש בשתלים קצרים שאורכם
5-6 מ"מ, ונדרשת להם מחצית מכמות העצם הדרושה להשתלת שתלים רגילים.
לעיתים גם גובה העצם כזה לא קיים ואז צריך לבצע ניתוח הרמת סינוס.
בהרמת סינוס אנו חודרים לסינוס מדופנו הצדדי ומשתילים עצם בקרקעיתו. לאחר המתנה של 6-9 חודשים עצם זו מתאחה עם עצם הלסת המקורית, ואנו מקבלים גובה עצם המאפשר ביצוע השתלות שיניים בחלקה האחורי של הלסת העליונה.
ניתוח הרמת סינוס הוא ניתוח קשה המצריך מספר ימי חופשת מחלה, גורם לנפיחות רצינית, ואחרי הניתוח נדרשת לקיחת אנטיביוטיקה, כדורים נגד כאבים וסטרואידים להפחתת הנפיחות.
בעקרון אין מניעה לבצע הרמת סינוס בהריון.
יש לזכור כי לפני ביצוע הרמת סינוס יש לבצע CT של הלסת העליונה. את הניתוח ניתן לבצע רק אם בוצע CT לפני ההריון.
צריך לזכור כי אחרי הרמת סינוס ולפני ביצוע שתלים באיזור המנותח יש צורך לבצע CT הנותן מידע על כמות העצם המצוייה תחת הסינוס לאחר הניתוח.
גם אם תבוצע הרמת סינוס בהריון, השתלת השיניים באיזור תבוצע רק אחרי סיום ההריון.
לסיכום השתלות שיניים בהריון
בעיקרון, אם מצוי בידינו צילום CT של האיזור המיועד להשתלה, אין מניעה לבצע השתלת שיניים בהריון.
ניתן בהריון לבצע גם עקירות שיניים והשתלות עצם.
אף הרמת סינוס ניתן לבצע, בתנאי שמצוי בידינו CT של האיזור המיועד לניתוח.
כאשר שוקלים ביצוע השתלות שיניים בהריון או ניתוחי עזר הקשורים להשתלות, צריך לבדוק כל מקרה לגופו, אם מתאים, אם ניתן לבצע או להמתין עד סיום ההריון.
