דלקת חניכיים - סיבות, מניעה וטיפול
מחלת חניכיים היא הסיבה העיקרית לאובדן שיניים במבוגרים.
מבוגר- כל מי שמעל גיל 18 .
לא חורים בשיניים, לא אכילת ממתקים.
דלקת חניכיים היא האוייב הגדול של השיניים.
רקע
החניכיים זו הרקמה הורודה העוטפת את צואר השן.
מתחת לחניכיים, וזאת אין אנו רואים, נמצאים שורש השן ורקמות התמיכה של השן,- הרקמות הרכות והעצם.
סביב שורש השן יש שכבה דקה של רקמה רכה הנקראת הליגמנט הפריודונטלי, המתקשר על ידי סיבים גמישים לעצם הלסת. מעשית, העצם היא התומכת בשן, ואת מידת התמיכה מודדים בצילום רנטגן לפי אורך השורש, וכמות העצם התומכת בו.
במצב של בריאות החניכיים, גובה העצם התומכת מגיעה עד לצואר השן.
מהי דלקת חניכיים?
זו מחלה זהומית הנגרמת על יד חיידקים. כאשר אנו לא מקפידים על היגיינה אוראלית נאותה מצטבר סביב צוארי החניכיים פלאק – שכבה לבנה, רכה, המכילה שאריות מזון וחלבונים ממקור הפה.
הפלאק מכיל בתוכו כמות רבה של חיידקים. בצחצוח שיניים נכון עם עזרים כגון חוט דנטלי , קיסמים ומברשות בין שיניות ניתן להסיר את הפלאק, כולל כל החיידיקם שבו.
אם אין מסירים אותו, החיידים שבו מתחילים "לעבוד".
החיידים מתרבים, מפרישים חלבונים וחומצות הגורמים לדלקת בחניכיים.
בשלב זה המחלה עדיין הפיכה, ועם ציחצוח נכון ניתן לסלקה.
פלאק שאינו מוסר סופח סידן, מסתייד, והופך לאבנית. תחת האבנית שורצים חיידקים, הממשיכים
"לעבוד". מפרישים את תכולתם וגורמים לעוד ועוד ספיגת עצם.
אם לא מסירים את האבנית, המחלה מתקדמת שלב, וחודרת לעומק, לעצם הסובבת את השורש.
הטוקסינים והחומצות המופרשים על יד החיידקים מתחילים לגרום לספיגת עצם.
עכשיו אנחנו כבר לא מדברים על מחלת חניכיים אלא על מחלת רקמת התמיכה של השן- פריודונטיטיס.
כאן כבר הנזק בלתי הפיך. את העצם שנספגה אי אפשר להשיב. מכאן ואילך, כל שנותר הוא לבדוק מה גודל הנזק שנגרם,ולשמור על הקיים.
מחלות החניכיים השכיחות במצבי דלקת חניכיים
שתי מחלות יכולות להגרם, איזו מהן תגרם, תלוי בסוג החניכיים של כל אחד ואחת.
1 . הווצרות כיסים
2 . נסיגת חניכיים.
כיסי חניכיים
נסיגת חניכיים
כיצד למנוע דלקת חניכיים
שלב המניעה הראשוני של דלקת חניכיים
אם תפסנו את המחלה בשלביה הראשוניים, לפני שנגרם נזק לעצם, הטיפול פשוט ביותר.
הגורם האחראי לטיפול במחלה הוא השיננית.
השיננית מסירה את הפלאק והאבנית, מדריכה לצחצוח נכון, ועוקבת אחרי המתרפא.
העיקרון הוא של ביקורים תכופים אצל שיננית, בממוצע אחת ל- 3 חודשים.
יש להקפיד שלא תצטבר כמות רבה של אבנית, שתחתיה רוחשים חיידקים.
אם השיננית רואה כי אחת ל- 3 חודשים כמות האבנית רבה, קיימת אחת מ- 2 אפשרויות:
1 . הצחצוח אינו יעיל, מאפשרת הצטברות רבה של פלאק שמסתייד והופך לאבנית.
במקרה זה יש להקפיד על הדרכה לצחצוח ועל ביצוע ההנחיות.
2. יש אנשים המייצרים כמות רבה של אבנית. זו תכונה פיזיולוגית אינדיבידואלית, שקשורה גם לסידור השיניים בקשת השיניים. שיניים שאינן מסודרות נכון בקשת, נוטות לצבור יותר אבנית.
בכל מקרה, כאשר יש הצטברות גדולה של אבנית, יש להגדיל את קצב הביקורים אצל שיננית.
יש מתרפאים לא מעטים המגיעים לשיננית אחת לחודש, ולעיתים אף יותר.
אין ספק בי היגיינה אוראלית טובה ובקרת פלאק יעילה הם הגורמים לעצירת מחלת חניכיים.
רצוי וכדאי להשקיע בביקורים אצל שיננית. זה יחסוך זמן, כאב , סבל וממון עתידי רב.
הטיפול בכיסי חניכיים
אנחנו מדברים על כיסי חניכיים שעומקם 5 מ"מ ומעלה.
בכיס יש חיידקים, כולם פתוגנים. אין אפשרות להגיע אליהם באמצעות צחצוח , ולשיננית אין אפשרות להגיע לעומק הכיס בניקוי אבנית רגיל.
החיידקים הללו מתרבים, מפרישים את הטוקסינים שלהם ומעמיקים את עומק הכיס.
יש להפסיק את מהלך המחלה הזה.
שלשה רבדים לטיפול:
1 . טיפול תרופתי מקומי
2 . הקצעות שורשים
3 . ניתוחי חניכיים
טיפול תרופתי מקומי
מדובר בתרופות המוכנסות לתוך כיס החניכיים, ופועלות מקומית נגד החידקים במצויים בכיס.
קיימים מספר תכשירים בצורת ג'ל המוזלפים באמצעות מזרק קטן לתוך הכיס.
הבעייה – לא ברור עד כמה הג'ל נשאר בכיס, ואיזה חלק ממנו זולג החוצה.
התכשיר היעיל ביותר לטיפול בכיסי חניכיים הוא פריוצ'יפ.
פריוצ'יפ זו המצאה ישראלית.
זה לוח ג'לטינוזי צורת קליע ובגודל של 1X 2 מ"מ.
הפריוצ'יפ משחרר חומר הנקרא כלורהקסידין בשחרור מושהה במשך חודש.
הכלורהקסידין הורג כל מיקרואורגניזם שהוא בא אתו במגע. וזו הרי מטרתנו- להשמיד את כל החיידים המצויים בכיס.
את הפריוצ'יפ מחדירים לכיס בצורה פשוטה, ללא הרדמה וללא כאבים. במשך חודש הוא דואג שהכיס יהיה סטרילי, וכך מאפשר ריפוי של הכיס והקטנת עומקו.
בתקופת הטיפול יש להגיע לשיננית אחת לחודשיים, להסיר את כל האבנית, והחדיר שוב ושוב פריוצ'יפ.
3 תגובות אפשריות לטיפול בפריוצ'יפ:
1 . הכיס נשאר באותו עומק, לא קטן במימדיו, אך גם לא גדל.
2 . הכיס קטן בעומקו.
3 . הכיס מתרפא לחלוטין ונעלם.
הפריוצ'יפ קיים בשוק כ- 20 25 שנה, קל ונוח לטיפול, ותוצאותיו טובות .
הקצעת שורשים
ניתוח חניכיים
מבוצעים בכיסים עמוקים, 5 מ"מ ומעלה, שלא הגיבו לטיפולים קודמים.
היתרון הגדול של ניתוחי חניכיים הוא היותם פתוחים. אנחנו מפשילים את החניכיים, רואים את עומק הכיס ותכולתו, ומנקים תחת ראיה ישירה את כל הרקמה הדלקתית.
כאן אנו יכולים להיות בטוחים שניקינו את כל שיש לנקות, והשארנו פצע ניתוחי נקי לחלוטין, שיש סיכוי שיתרפא, ויקטין את עומק הכיסים.
בעת ניתוח חניכיים אנחנו יכולים לבצע פלסטיקה של העצם שסביב השורשים, להסיר זיזים חדים, ולהחליקה. יש אפשרות לבצע השתלת עצם במקומות בהם היא נדרשת.
יש אפשרות להשתמש בחומרים בוני רקמות כמו אמדוגיין או PRF .
אין ספק שניתוח חניכים זו הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בכיסי חניכיים עמוקים.
לאחר הניתוח יש להקפיד על ביקורים תכופים אצל שיננית, הקפדה על היגיינה אוראלית וניקוי אבנית לעיתים קרובות.
לעיתים יש לתמוך בתוצאות הניתוח על ידי החדרת פריוצ'יפ למקומות מסויימים.
הטיפול בנסיגת חניכיים
נסיגת חניכיים היא חשיפה של שורש השן לחלל הפה.
נגרמות 2 תופעות:
1 . רגישות לקור. השורש לא בנוי להיות בתנאי הפה, אין לו כיסוי אמייל, ולכן בחשיפתו לתנאי הפה הוא נהיה רגיש.
2 . הפרעה אסתטית. כתוצאה מנסיגת החניכיים השן נהיית ארוכה, ובאזורים הקדמיים של הפה,
בעיקר כאשר יש חשיפת חניכיים משמעותית זה גורם להפרעה אסתטית חמורה.
הטיפול בנסיגת חניכיים מתבצע רק כאשר קיימת אחת או שתי התופעות שהוזכרו.
ברגישות לקור מתאפשר טיפול במשחות שיניים נגד רגישות כגון סנסודיין נגד רגישות.
במקרים רבים הן פותרות את הבעייה או מקלות עליה.
יש לזכור שגם השן מסתגלת לאט למצב של נסיגת החניכיים, והרגישות בדרך כלל פוחתת או נעלמת עם הזמן.
במקרים בהם הרגישות לקור לא נעלמת, לעיתים צריך לבצע בשן טיפול שורש, להוציא את העצב
וכך לפתור את בעיית הרגישות.
כאשר יש בעייה אסתטית עלינו לבצע השתלת חניכיים.
לצורך השתלת חניכיים עלינו לקחת שתל של רקמת חיבור מהחיך.
זה מחייב פתיחת אתר ניתוחי נוסף בחיך, קצירת שתל רקמת חיבור והשתלתו על שורש השן החשוף.
תוצאות הניתוח טובות, ואם מקפידים על היגיינה אוראלית וביקורים תכופים אצל שיננית יש סיכוי טוב למנוע נסיגת חניכיים עתידית.
מחלת חניכיים מתקדמת
כאשר המתרפא מגיע לרופא בשלב מאוחר מדי, שלב בו גם ניתוח חניכיים לא יכול לעזור.
או שלב בו השיניים כבר ניידות במידה כזו שיש לעקרן.
או שלב בו השיניים כבר נשרו בעצמן.
במאה ה- 21 יש תחליף מסויים לשיניים.
אנו בעידן השתלות שיניים
כמובן שלא נעקור שיניים טובות על מנת להשתיל שתל, וננסה לטפל בשיניים כמידת יכולתנו.
אולם ברור שעדיף שתל טוב על שן גרועה.
שן גרועה? היא
שן עששתית הרוסה עמוק תחת גובה החניכיים.
ובעיקר, שן ניידת, שאיבדה את כל או רוב רקמת התמיכה שלה.
במקרים אלו, אין טעם להשקיע בשיניים בעלות פרוגנוזה גרועה , שתוחלת החיים שלהן נמוכה.
עדיף לעקרן, ולבצע שתל שישרוד שנים רבות.
עידן השתלים מתבטא בסוגי שתלים רבים, שיטות השתלה רבות ודרכים רבות לזרוז הריפוי, ולקיצור משך ההמתנה לשיקום על גבי השתלים.
הדרך האולטימטיבית, כאשר נדרשת השתלה על לסת שלמה או פה שלם היא
השתלת שיניים ביום אחד המבוצעת בשיטת אול און 4 .
בשיטה זו נעקרות כל השיניים, מבוצעים כל השתלים, ומשוקמים באמצעות גשר זמני , וכל זאת ביום אחד בהרדמה כללית.
חשוב לזכור: מחלת חניכיים אינה נחלת שיניים טבעיות בלבד.
היא תוקפת גם שתלים, והמחלה הנקראת פריאימפלנטיטיס היא מחלה תוצרת אדם, ליתר דיוק תוצרת רופאי השיניים המשתילים שתלים דנטליים.
זו בעצם דלקת חניכיים סביב שתלים.
לכן, כאשר הרמנו ידיים בפני מחלת החניכיים, עקרנו את השיניים ובצענו שתלים, אין זה אומר שהכחדנו את המחלה.
מחלת החניכיים קיימת, ותוקפת שתלים ביתר שאת.
גם אחרי השתלת שתלים דנטליים, עלינו להקפיד ולהגיע לשיננית לעיתים קרובות, לצחצח שינים, כתרים ושתלים בצורה מיטבית, ולהקפיד על היגיינה אוראלית טובה.
אובדן שתלים עקב מחלת חניכיים שכיח, בעיקר אצל מי שיש לו היסטוריה של מחלת חניכיים.
אז כדאי תמיד להיזכר בחטאי עבר שגרמו לנו לאבד את השיניים, ולא לעבור סאגה זו שנית, ולאבד את השתלים.
והשיטה פשוטה:
צחצוח טוב ומדוייק.
שיננית לעיתים קרובות.
ביקורת הרופא המטפל לפני שנוצרת בעייה.
תמיד קל לפתור בעייה כשהיא קטנה, לא כדאי לתת לה לגדול.
