שתלים צרים – להרחבת אפשרויות הטיפול

שתלים צרים – לצורך השתלת שתל דנטלי אנו זקוקים למסת עצם שתעטוף את השתל, הן באורך והן ברוחב.

באזורים האחוריים של שתי הלסתות, פעמים רבות יש חוסר מסת עצם.

כאשר אנו מבצעים עקירת שן, מיידית נוצרת ספיגה של הרכס והתכווצותו, הן במימד האורך, ובעיקר במימד הרוחב.

לכן, אם מתוכנן ביצוע השתלה באזור שעבר עקירה, יש לבצע בזמן העקירה פרוצדורה

הנקראת “שמירת רכס”. זו השתלת עצם או תחליף עצם באזור העקירה, ונועד למנוע את ספיגת הרכס באזור שעבר את העקירה.

מחלת חניכיים כרונית שגורמת לספיגת עצם, תהליכים דלקתיים סביב השיניים שגם הם גורמים לספיגת עצם

,ועקירות שנעשות ללא שמירה על נפח הרכס הגרמי, גורמים להווצרות רכסים צרים ונמוכים.

 

שתלים צרים

שתלים צרים

במאמר זה נדון בנושא של חוסר רוחב עצם.

כאשר אנו זקוקים למסת עצם נוספת לצורך ביצוע ההשתלה, ביכולתנו להרחיב את העצם באמצעות פעולה כירורגית.

ניתן לבצע השתלת עצם או תחליף עצם, ולאחר מכן לבצע את ההשתלה.

אולם מדובר בפרוצדורה כירורגית נוספת, פרק זמן שנוסף לאחר השתלת העצם עד לקבלת ריפוי,

עלות נוספת, ולפעמים גם כשלונות בהשגת נפח העצם הנדרש.

אופציה טיפולית נוספת במקרים של חוסר רוחב עצם הוא השימוש בשתלים צרים.

שתלים דנטלים סטנדרטיים מופיעים במספר קטרים, החל ב- 3.75 מ”מ וכלה ב- 6 מ”מ.

כאשר אנו מדברים על שתלים צרים, כוונתנו היא לשתלים בקוטר של 3 מ”מ.

שתלים בקוטר זה מצויים בשוק שנים רבות, ונצבר אתם ניסיון רב.

מחקרים רבים שנערכו על שתלים קצרים הראו שיעור שרידות גבוה, שאינו נופל משרידות שתלים בעלי קוטר סטנדרטי.

שתלים אלה נותנים פתרון מצויין במקרי חוסר רוחב עצם בלסת ספוגה ובמקרים של חוסר שן, כאשר המרווח בין השינים הסמוכות קטן.

כאשר משתמשים בשתלים אלה, אנו מדברים על פרוצדורה ניתוחית אחת,

ללא ניתוחי עזר להשתלת עצם, עם תוצאה אסתטית ותפקודית זהה לזו שבשתלים סטנדרטיים.

החיסרון של שתלים צרים הוא עמידות קטנה יותר לכוחות סיגריים וסכנת שברים בצואר השתל.

זה מחייב הקפדת יתר באיזון הכוחות של השיקום שנבנה על השתלים.

לסיכום: השימוש בשתלים צרים זו אופציה טיפולית ,

שבמקרים המתאימים יכולה לתת פתרון ששתלים רגילים לא מאפשרים אותו.